מרן רה”י שליט”א נוהג שגם אחר שהוא מסיים

– עדיף לקבל קבלות שלא יפגעו לו בתפקוד,

ברשותכם אסדר את הדברים 1. אסור בשבת וכן

אם רק לא אוכל בלילה, ולא שמתכוין לשם

על פי הפשט מותר לאכול ולשתות אף אחר

1. תפילת ‘אבינו מלכנו’ בשחרית ובמנחה. 2. צום

*הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט”א –

לאכול במסעדה במדרחוב ♦ אברכים שרוצים לעשות “על האש” במקום ציבורי ♦ אכילת ארטיק או גלידה ברחוב ♦ לתת לאכול למי שאינו מברך ♦ להגיש אוכל באירוע או במסעדה למי שאינו מברך ♦ עניית “אמן” באמצע האכילה ♦ ועוד.

“צום גדליה” לכאורה מוזר מאד, על אדם אחד

שאלה: אדם שסעד בערב ר”ח סמוך לחשיכה וכשהגיע

כמו בכל חטא חרטה וידוי ועזיבת החטא ואם

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה הגאון רבנו מאיר מאזוז שליט"א, ההלכה נמסרת מפי מרן שליט"א בכל יום במהלך תפילת שחרית לאחר התחנון (כאשר בזמן זה ישנם המחליפים תפלין של רש"י לר"ת).

כדאי להרבות בתפילה וקריאת תהלים, ואם אפשר לעשות

תפקיד כיום: ר"מ ומנהל ישיבת "אור מאיר" ביפו ורב קהילת "הרמב"ם" ובשכונות תל-אביב.
תפקיד בעבר: ר"מ ומשגיח בישיבה קטנה "כסא רחמים", מלמד דקדוק עיבור ושירת ספרד בישיבה, והעורך הראשי של סידור "איש מצליח".

תפלה על קברו של רבי ינון חורי |

“כל לילה שאדם יכול לקום לסליחות הוא מכין

מניין שפעם השפה הארמית הייתה שפה בינלאומית? |

מה נעשה בכדי למנוע תאונות דרכים? | באיזו

והנה בית הכנסת "משהד" מלא וגדוש, בן-פורת-יוסף, במאות אנשים השותים בצמא את דברי פי קדשו של רבנו, מכל העדות ומכל החוגים: ספרדים תימנים ואשכנזים, כיפות סרוגות ושחורות, רבנים ודיינים וסתם עמך בית ישראל, והפה קולח כמעין המתגבר: חידושי הלכות, קושיות ותירוצים וסברות לאמיתה של תורה, מקורות בשפע לכל סברא ולכל קושיא, עם "הברקות" ובדיחות באמצע לעורר נרדמים (וסימניך "דברי חכמים בנחת נשמעים", ראשי תיבות בדחן) ומסקנא ברורה והחלטית כמעט מכל דין והלכה. בסביבות השעה 11 בערך עבר רבנו מהלכה לאגדה. אז יצאו רוב אברכי האשכנזים (הם באו רק בשביל הלכה) ואנו נשארנו עד 12:30 בערך. חזרתי הביתה אחר חצות, שאלה רעייתי שתחיה: איפה היית עד עכשיו? אמרתי לה: "חבל שהרב לא דרש את הדרשה שלו בבית הקברות, כי אז היינו עדים לתחיית המתים!"…

אכתוב לך את הנעשה בכולל כדוגמא: 1. חולקו